ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ד ב

יכול אף חטאת העוף תלמוד לומר זאת. ובזבחים פ' דם חטאת [צב:] אמרינן ומה ראית לרבות חטאת הפנימיות אעפ"י שאינן נאכלות וממעט חטאת העוף אעפ"י שנאכלת. אמר רב יוסף [יאכלנה לזו] ולא לאחרת בנאכלת מיעט הכתוב דהיינו חטאת העוף. ופרכינן אלא זאת למה לי אי לאו זאת הוה אמינא אורחי' דקרא הוא: זהו שאמרנו בפרש' נשיא לרבות כל החטאות שלא תהא שחיטתן אלא בצפון כדדרשינן התם כשהוא אומר תשחט לרבות שעירי ראשי חדשים וכו' וכשהוא אומר תשחט לרבות חטאת מצורע שאינה אלא מכפרת: ר' אליעזר אומ' מכאן לעולת חובה שלא תהא שחיטתה אלא בצפון לפיכך תלה כאן שחיט' החטאת בשחיטת עולה ללמד על עולת חובה שהיא דומה לחטאת שבאה חובה ולקבוע בה בצפון: והרי הוא בא ללמד על החטאת ונמצאת למדה הימנה. קדש קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים: ומה עולה נשחטת בצפון. ונראה לי דאי לאו ההוא היקשא מהכא לא שמעי' ולא מידי דמהיכא תיתי דזבחי שלמי צבור מיקרו קדשי קדשים. אבל השתא דקיימ' לן דהוקשו לעולה מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים לכל דבר ליום וללילה ולזכרי כהונה ולמעילה. ולענין צפון נמי מתרבו מהכא דכתי' קדש קדשים: היא פרט לתודה ולאיל נזיר פי' אעפ"י שאינן נאכלין אלא ליום ולילה מכל מקום קדשים הם לכל דבר שאין בהם מעילה ונאכלים לזרים הילכך לענין צפון נמי כשאר קדשים נינהו: