ראב"ד על ספרא, צו, פרשה ב א

תורת המנחה לבית עולמים פי' לפי שנאמר בפרשה בחצר אהל מועד יאכלוה. ומשכן קרוי אהל מועד ומנין לבית עולמים כן לכך נאמר תורת המנחה לבית עולמים. זו אינה נוהגת בבמה כלל שאין קרב בבמה ליחיד אלא עולה ושלמים של נדבה והביא בזבחים בפ' בתרא [קיג.]. והתם ממעטי רבנן אפילו מנחה ונזירות שאעפ"י שהמנחה ישרות וכתיב איש כל הישר בעיניו אפילו הכי אין מנחה בבמה כדדרשינן הכא: נזירות נמי קא סברי רבנן חובה אעפ"י שתחלת הנזירות נדבה מ"מ קרבנות הנזירות הבאים בסוף חובה הם עליו: תורה אחת לכל המנחות שיהו טעונות שמן ולבונה פי' אפילו מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אעפ"י שאין שיריהן נאכלין: