ראב"ד על ספרא, צו, פרשה יא ו

ולא אוציא את האשם שיש במינו תנופה פי' אשם מצורע הוא טעון תנופה כדמפרש בקרא הילכך כולהו אשמות נמי דילמא בעו תנופה שחוטים. ת"ל שלמיו אוציא את שאר אשמות ולא אוציא אשם מצורע הואיל וטעון תנופה חי יהא טעון תנופה שחוט: ודין הוא וכו' כשאומר מזבחי שלמיכם שהוא לשון רבים לרבות שלמי צבור. כבשי עצרת: ומנין שיטענו הרמה פי' תנופה הולכה והובאה לארבע רוחות והרמה למעלה ולמטה ת"ל שוק התרומה וכו' בפרשת שמיני כתיב שוק התרומה וחזה התנופה וכו' כל שטעון תנופה טעון הרמה: ונ"ל כמו כן נאמר וכל שטעון הרמה טעון תנופה ואעפ"י שבכל מקום מזכיר תנופה לחזה ותרומה לשוק. ואני תמיה למה הוזכר כך בכל מקום וכדומה אני על שם כי חזה והשוק שנתנו תחלה דהיינו המילואים לא נתנו במקום אחד כי החזה של איל המילואים נתן למשה למנה והוא הניף אותו בידיו בלא ידי אהרן והשוק ניתן לאהרן והמתנה שניתנה לאהרן היא נקראת תרומה כדכתיב הכא ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן ועל שם אותו שוק הראשון נקראו כולם תרומה: