ראב"ד על ספרא, צו, פרשה י ח

לכל מלאכה מה ת"ל ר' יוסי הגלילי אומ' יכול במלאכת הקדש יהא מותר ליהנות ממנו שהרי הוא קרב למזבח אבל למלאכת הדיוט יהא אסור להשתמש בו הואיל ואסור לו באכילה: וקשיא לי והא אמרינן לעיל ואכול שיכול להאכילו לאחרים: ואיכא למימר שמא באחרים שעסוקין במלאכת הקדש שמותר להדיוט להאכילו להם אבל עסוקין במלאכת הדיוט אסור להאכילו להם לא במכר ולא במתנה ת"ל לכל מלאכה: ר' עקיבא אומר יכול למלאכת חולין יהא טהור וכו' כלומר לטומאה ולטהרה איצטריך קרא אבל לאיסור והיתר לא צריך קרא למשרייה שכשהותרה נבלה למוכרה לגוים היא וחלבה וגידה הכל הותרו כי אצטריך האי קרא לטהרת מלאכת קדש כגון למשוח עורות לתיק הכלים ובמשכן למכסה עורות האלים ועורות התחשים: ור' יוסי הגלילי סבר כשהותרה נבלה היא הותרה אבל חלבה וגידה לא הותרו ולהכי איצטריך להתיר חלב בהנאה להדיוט. והכי איתא בפסחים פ' כל שעה [כג.]: