ראב"ד על ספרא, צו, פרשה י ד

מנין לרבות את הכלאים שאביו ואמו מן בהמה שיהא חלבו אסור ת"ל כשב ועז דברי ר' עקיבא וכו' קא דריש בהמה שיש בה כשב ועז דהיינו כלאים: ואם נפשך לומר מן הבהמה אשר יקריבו כו' לרבות את הכלאים ומאי ואם נפשך לומר משום דכתי' שור וכשב הרי יש כאן וא"ו יתירא ואין אתה יכול לרבות מהם כלאים שאין בהמה דקה מתערבת מן הגסה ולא הגסה מן הדקה אלא הנך לאיתויי לכדאמרינן בחולין [קיז.]. חלב השוה בשור וכשב ועז פרט לאליה דאע"ג דקריבה לגבוה ומיקרי חלב דכתיב חלבו האליה תמימה אפי' הכי שרייה רחמנא: כוי ופחות מכזית שאינן בכלל עונש קא סבר האי תנא בריה בפני עצמה היא פחות מכשיעור קא סבר חצי שיעור אסור מן התורה והכי איתא במס' יומא פ' בתרא [עד.]: