ראב"ד על ספרא, צו, פרשה י ג

ומה אם הדם שאין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא פיגול דהוא גופיה מתיר הוא ואין חייבין משום פגול אלא על דבר שיש לו מתירין נותר וטמא כדאמרן לעיל מתלתא קראי דכתי' בי' ואפי' לא הוו כתיבי שור וכשב ועז כיון דכתי' ביה כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' ממילא בהמה טמאה אמעיטה לה מכרת וכיון דמכרת אימעיטא איצטריך לאיתויי בק"ו מדם לחייובי בלאו מיהת ולהכי איצטריך שור וכשב ועז למעוטינהו נמי בלאו: