ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א לח

ופתח אהל מועד תשבו וכו' ולא תמותו כי כן צויתי והלא דברים ק"ו ומה המקיים דברי בשר ודם המקום מקבלו מי שיקיים דבריו של מקום על אחת כמה וכמה: נראה לי על שם שנאמר כאן בדברי משה ולא תמותו ונאמר להלן בפרש' יין ושכר אל תשת ולא תמותו והוא היה דברו של מקום מפיו לאהרן עצמו. וכתיב בתריה וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים וכו' כלומר שיודיעם שלא נצולו מן המיתה שנגזרה עליהם ועל אביהם אלא בשביל שיקיימו את דברי משה וקבלו אותם ואם בשביל שקיימו דברי משה שהוא בשר ודם אמר שלא ימותו ק"ו כשיקבלו דברי שכינה שלא ימותו ופשוטו של דבר אם משה אמר להם כשתקיימו דברי לא תמותי כלומר תבטל מעליכם גזרת המיתה שנקנסה עליכם קל וחומר שהיה לו להקב"ה לומר לאהרן ולבניו יין ושכר אל תשת אתה ובניך ולא תמותו אם תקיימו מצותי לא תמותו: ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' מלמד שהיו אהרן ובניו ששים ושמחים לקבל דברים ששומעין מפי משה כמי ששומעים מפי רוח הקדש. ונ"ל מדכתי' כל הדברים כלומר שלא חסרו מדבריו כלום כאילו שמעום מפי המקום עצמו: אשר צוה ה' ביד משה כדאי השליח לשולחו שולחו זה המקום וכדי המצוה למי שנצטווה המצוה הוא המקום למי שנצטווה הוא אהרן ובניו: