ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א כט

וינף אותם תנופה לפני ה' הוא הדין ללמדך בכל הקרבנות בתנופתן כדרך שעשו אותה באותה שעה: ויקח משה אותם מעל כפיהם הוא הדין ללמדך היאך כהן נוטל המנחת סוטה מעל ידיה ומניפה: נראה לי שהיה כאן דוגמת למנחת סוטה שהיה נותן על כפיה הכפיפת מצרית כדי לייגעה ואח"כ נוטלה מידה ונותן אותה בכלי שרת ומניפת על ידה וכך היה בתנופה זו שנטלה מיד [אהרן] ונתנה ביד בניו להניף. ומפני שלא נגמרה התנופה בתחלה בתנופת אהרן עד שהניפו כל בניו חשב תנופת אהרן כנטילת האשה הסוטה את מנחתה בכפיפה מצרית ומפני שזה המקרא שאמר ויקח משה אותה מעל כפיהם יש בכללו כל נטילה ונטילה שנטל אותה מיד זה ונתנה ליד זה לפיכך סמך בו דוגמת נטילת הסוטה ללקיחה זו: