ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א כח

ויתן הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וכי כל הקרבנות נתנין לידי בעלים אלא ללמדך וכו' נראה לי דעל הכל הוא מתמיה למה הוצרך הכתוב לומר הכל וכי שאר קרבנות נתנו לידי בעלים במילואים ולדורות כמו כן אלא אין נותנין חוץ מן התודה ואיל נזיר והשלמים אלא רמז כאן לתנופה אחרת שהיא על כפי בעלים ואינה בשלמים כזו והיא תנופת מנחת סוטה ותנופת אשם מצורע לכך אמר ומטהרים המצורעים. ואת היולדות. לא ידעתי למה בא בכאן ואין לו בכאן שורש דבר אלא לפי שבכל מקום נזכרים שניהם יחד. לכך הוזכרו כאן או שמא היה טעות סופר: ומה שנתן על כפי בניו במלואים לפי שעה היתה ואינו נוהג לדורות דקיימא לן בתנופה אחת מניף לכל (האיברים) [צ"ל החבירים] וא"ת רשות הוא זה כלומר אם ירצו כל (האיברים) [החבירים] ליפטר בתנופה אחת ואם ירצו להניף כולם יניפו. הא לא איפשר היכי ליעבד לינפו להו כחדא הויא חציצה לינפו והדר לינפו תנופה אמר רחמנא ולא תנופות והכי איתא במנחות פ' שתי מדות [צד.]. אלא ודאי דהוראת שעה היתה במלואים שהניפו וחזרו והניפו. והכי איתא של פנים אחרים: