ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א כג

ויקח את החלב ואת האליה אין לך דבר ודבר שאין בו מצוה למקום כלומר כמו שמצינו בשאר דברים שכל המתנות שהקב"ה נותן לאדם צוה עליו שיעשה ממנו מצוה למקום כך השלמים אעפ"י שהן נאכלין לבעלים הפריש מהם חלק לעצמו שהיו מקטירין לפניו: קדשי מקדש כולם יש להם מעלות על גבי מעלות כיצד פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין וכו' פי' המקודש שבהם חשב תחלה כי אלו היו מקודשים מכולם שלא היה בהם כלום לכהנים ולא לבעלים: העולה אעפ"י שכולה כליל עורה לכהנים. השלמים למטה מהם שהיו כולם לבעלים חוץ מן הדם והאימורין שהיו למזבח וחזה ושוק לכהנים לכך נאמר ויקח את החלב ואת האליה וכו' ואת שוק הימין זו היתה תרומתם למזבח אמר על החלב והאימורין ושוק הימין שהיה תרומה לכהנים וכן בשלמים אחרים והחזה כמו כן אלא שאותו חזה של מילואים למשה היה למנה: