עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryראב"ד על ספרא

ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א יב

Ra'avad on Sifra, Tzav, Mekhilta DeMiluim I 12 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text

Open in the reader →

ויגש את פר החטאת מתחלה לא נקרא פר חטאת פי' בפרשת הצווי לא נקרא מתחלתו פר החטאת עד לאחר שהוא פורט כל מעשיו שנאמר לקח פר בן בקר וכו' ולבסוף כתיב ואת בשר הפר וכו' חטאת הוא. וזה מן השינוין שיש בפרש' זו מן הראשונות כי בכאן בתחלתו קראו פר החטאת כדכתיב ויגש את פר החטאת ואיני יודע מה הועיל להזכירו: ואין אנו יודעין אם חטאת אהרן ובניו היה וכו' כשהוא אומר קח את אהרן ואת פר החטאת הרי של אהרן היה שאלו היה חטאת הצבור היה לו להזכירו אחר ואת כל העדה הקהל וכו' ללמד שהם וקרבנם הקריב כאחד. וכיון שראינו שהפר הקדימ' ובא עם אהרן למדנו כי של אהרן היו: ועוד נלמוד זה מן הסמיכה שנאמר ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר וכי אהרן ובניו סומכין ידיהם על כל הקרבנות אם של יחידים הם כל יחיד ויחיד סומך על קרבנו ואם של צבור הם גמירי דאין סמיכה בצבור אלא בשתים אחד פר הבא על כל המצות ושעיר המשתלח. ופר הבא על כל המצות זקני העדה סומכין עליו ואין לך סמיכה בקרבן צבור על ידי אהרן אלא בשעיר המשתלח בלבד והכי גמירי שתי סמיכות בצבור ותו לא. והכי איתא במנחות [צב.] אלא ודאי מפני שקרבנותיו היו אלו סמכו עליהם וכן על שני האילים והוקשו קרבנות צבור לקרבנותיו מה קרבנותיו טעונין סמיכה אף קרבנות צבור טעונין סמיכה מה הוא סומך בקרבנותיו אף הם סומכין בקרבנותיהם אבל כל יחיד ויחיד סומך על קרבנו שנאמר וסמך ידו וכו'. והקשו קרבנו' צבור וכו' לומר שפרשה זו נלמדה לשעתה ונלמדה לדורות שכן מצינו סמיכה זו על הצבור ומפני שחטאת זו חטאת יחיד היתה וגם כן נשרפת כחטאת צבור לכך הקיש אותה לקרבנות צבור. וכן היה יכול להקיש אותה לחטאת יחיד לפי שטעונה סמיכה בבעלים בזה אלא לפי שנדמה עלינו לחטאת צבור לשריפה. ומה שאמר מה זה הוא סומך על קרבנותיו אף הוא סומך בקרבנות צבור לא מצינו דין זה אלא בשעיר המשתלח: ולנסחא האחרת מה הוא סומך בקרבנותיו כך הם סומכין בקרבנותיהם יאמר על פר הבא על כל המצוות. ויש מפרשים זו הנסחא כי הצבור על כל יחיד ויחיד קאמר כלומר כמו שזה היה קרבן יחיד וסמך ידו על קרבנותיו כך כל הצבור סומכין את ידיהם על קרבנותיהם אלא שהיחיד אפילו שסומך על קרבנו לא תהא סבור שחטאת יחיד תהא כחטאת צבור דמה חטאת צבור טעון סמיכה בזקנים או באהרן כך חטאת יחיד ולא שנלמוד דבר זה מכאן שהרי סמיכה בחטאת יחיד מפורשת במקומה לכל יחיד ויחיד אלא לומר פרשה זו כעין הדורות כמו שאמרנו למעלה: