ראב"ד על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א א

קח את אהרן ואת בניו אתו לשון קירוב הוא ולפי שהיה במשמעות הכתוב שנתרחק אהרן מלפני המקום שהרי תלה בו סרחון העגל ומשה במצות הבורא ית' כתב פסוק זה לכך נאמר לו קח את אהרן שיהא משמע שנתקרב עתה ונתרצה לפני המקים מפני שנאמר לו בזה הלשון של קיחה ולא נאמר לו דבר אל אהרן ואל בניו ויעמדו פתח אהל מועד. ומנין שהזכיר משה מן הכתוב שנתרחק אהרן עד שהיצרך לומר קח את אהרן מפסוק דכתיב ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ולא נאמר בו וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא פירוש כי על ישראל נאמר למעלה מזה הפסוק מלמד שלא נתקרב עד כאן: והלא כבר הסדיר את העבודות לפניו כדי שילמד אותם ויעשה ומה היה צריך לצווי הזה אלא כדי שלא יפנה לבו לדבר אחר פירוש היה משה מפחד שמא לא יהיו מעשיו של אהרן רצויין לפני המקום ושלא יתקבלו קרבנותיו וכשהוא אומר לו קרב אל המזבח ידע שנתקרב: נראה מפני שאמר לו קרב ולא אמר לו לך ועשה חטאתך: