ראב"ד על ספרא, צו, פרק ח ו

בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים אעפ"י שאין מכניסין שאר טמאים לעזרה ולא אפי' דבר שנטמא מכל מקום האי רחמנא רבייה שהרי הוא בכלל וכל קדש ישרף: ובית הלל אומרי' הכל ישרף בחוץ חוץ ממה שנטמא בולד הטומאה אסור להכניסו לעזרה כדכתיב ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ כו' הרי שעל כבוס בגדיו לוקה והלא הוא נטמא בנבלה ובגדיו נטמאו בו בספרא ובספרי בפ' אחרי מות ומשום הכי כל בשר קדש שנטמא ישרף בחוץ הואיל ובשאר טמאים יש להם איסור הטומאה אבל הנטמא בולד הטומאה בפנים הואיל וטומאתו קלה ובמקדש היתה אין מטריחין אותו לצאת שהרי מן הדין כולן שריפתן בקדש שאין דומין לשאר טמאין אלא מפני חומר שאר טומאות גזרו עליהם לשרפן בחוץ וכיון שזה נטמא בולד הטומאה ובפנים לא גזרו עליו להוציאו לחוץ ואיפשר כמו כן שאם רצה להוציאו ולשרפו בחוץ אין מניחין אותו ובהא סבירא להו כר' עקיבא דאמר מקום טומאתו שם שריפתו: ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ ממי שנטמא באב הטומאה בחוץ גם הוא הולך על הדרך שפירשנו לר' מאיר אליבא דבית הלל דמן הפרה כולן שריפתן בקדש אלא מפני חומר אב הטומאה וטומאתו שהיתה בחוץ גזרו עליו שלא יכניסנו בפנים: וב"ה כדפרשינן לדעת ר' מאיר: