ראב"ד על ספרא, צו, פרק ו ו

מה בגד ראוי לקבל טומאה אף כל ראוי לקבל טומאה פרט לעור עד שלא הופשט דברי ר' יהודה פי' שהעור שלא הופשט אינו ראוי לשום מלאכה אבל משהופשט ראוי לקבל טומאה על ידי מחשבה שאם חשב עליו לעזבו כמות שהוא הרי הוא מקבל טומאה מיד: ר' אליעזר אומר וכו' שאני מרבה את העור משהופשט ת"ל בגד מה בגד מיוחד דבר המקבל טומאה וראוי לכבוס אף כל דבר המקבל טומאה וכו' והעור אף משהופשט עדיין אינו מקבל טומאה עד שיחשב עליו: ובזבחים [צד.]. פריך מאי בינייהו אמר אביי מטלניות שאין בהן שלש על שלש איכא בינייהו חוץ מן העור שהופשט ומשום הכי פריך פלוגתא אחריתי מאי ניהו: וקשיא לי להוי פרט וכלל ונעשה כלל מוסף על הפרט ואתרבו כל מילי דהא לא דרשינן כעין הפרט אלא בכלל ופרט וכלל. ונראה לי משום דהאי אשר יזה עליה לא בכלל אתא אלא לגופיה איצטריך שאין טעון כבוס אלא מקום הדם כדדרשי' לעיל וכלל שהפרט צריך לו הוא מיהו אשר יזה קרא יתירא הוא ודרשינן ביה נמי ריבויא לעור עד שלא הופשט לר' יהודה ולשאר בגדים המקבלים טומאה לר' אליעזר וכיון דכלל שהפרט צריך לו הוא אין דנין אותו בכלל ופרט דהיינו מפרט הצריך לכלל השנוי בשלש עשרה מדות שאין דנין אותו בכלל ופרט: