ראב"ד על ספרא, צו, פרק ו א

ר' שמעון אומר אעפ"י שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה אין דמה טעון כבוס מפרש בזבחים [צג.]. טעמא דר' שמעון דכתי' אותה וכתיב מדמה לאיתויי אפי' היה לה שעת הכושר ור' יעקב סבר אותה למעוטי תרומה ממריקה ושטיפה שאין צריך אחר ההגעלה אלא המריקה בלבד דהיינו שכשוך בצונן אבל שטיפה יתירתא ששוטפין אותו אחר השפשוף בתרומה אינו צריך. ומדמה אתא למעוטי חטאת פסולה שהיתה לה שעת הכושר. כשר להיות טעון כיבוס כי הוא הדם שנתקבל בכלי וניתז מידו של מזה עד שלא הזה טעון כבוס משהזה אינו טעון כבוס מפרש לה בזבחים [צג:]. עד שלא יצאה הזאה מתחת ידו ניתז ממנו על הבגד טעון כיבוס אבל משיצאה הזאה מידו ניתז מן השיריים שבאמצע אין טעון כיבוס לפי שהשיריים שבאמצע אינן ראויין להזאה כדדרשי' בסדר ויקרא בפ' כהן משוח: