ראב"ד על ספרא, צו, פרק ב ו

ופשט ולבש יכול כמצות יום הכפורים יהא פושט ולובש וכו' ובמסכת יומא [כג:] הכי גרסינן יכול יהא פושט בגדי קדש ולובש בגדי חול ת"ל בגדיו בגדים. מה בגדים שפושט בגדי קדש אף בגדים שלובש בגדי קדש. והכי פירושה יכול כמצות יום הכפורים שיש בה שינוי בגדים מבגדי פשתן לבגדי זהב ובגדים שהן ראויין לעבודה זו אינן ראויין לעבודה זו אף כאן יהא פושט מבגדים הראויין לעבודה זו ולובש בגדים שאינן ראויין לה ומאי ניהו מבגדי קדש לבגדי חול שהרי כהן הדיוט אינו ראוי לבגדי זהב כלל ת"ל בגדים מקיש וכו' מה בגדים שפושט שראויין למלאכתם פי' הראויים לעבודה אף בגדים שלובש ראויין למלאכתן כלומר לעבודת הדשן דהיינו מבגדי קדש לבגדי קדש אם כן למה נאמר אחרים פחותין מהן ר' אלעזר אומר אחרים והוציא את הדשן לימד על בעלי מומין וכו' קסבר ר' אלעזר הוצאת הדשן לאו עבודה היא כלל הילכך לא בעיא נמי בגדי כהונה: