ראב"ד על ספרא, צו, פרק א ג

ור' עקיבא דריש סמוכין מדכתיב בההיא פרשתא עולת תמיד מה עולה ראויה למזבח אף כל ראוי למזבח. פרט לאלה שכתבנו. ותרויהו ממעטי פסולין שאין פסולין בקדש ואיכא בינייהו עולת העוף פסולה מאן דאמר כבשים אבל עולת העוף לא כלומר כבשים הוא שאם היו פסולין ועלו לא ירדו כדכתיב כל הנוגע במזבח יקדש. וסמיך ליה כבשים: אבל עולת העוף פסולה אעפ"י שהיתה פסולה בקדש אם עלתה תרד: