ראב"ד על ספרא, צו, פרק א יב

כלי הקדש שניקבו בזמן שהן עושין כשהם שלימים מקדשין מפרש טעמא בפרק המזבח מקדש [פח.] שניהם מלאים סולת אין ממלאים אלא שלמים הכלים יהיו במילואן: וכולם אין מקדשין אלא בקדש פירוש כשהם במקום הכשרן מיהו אין מקדשין ליפסל. וילפינן לה להא מילתא מהא דתנן בסוכה [מח:] גבי מילוי כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו ממלאין חבית של זהב שאינה מקדשת אלא מן השילוח ומניחה בלשכה. ואם איתא דכלי שרת אין מקדשין כלל שלא במקומן לזעירי דאמר אין שיעור למים וכלי שרת נמי מקדשין ליפסל ביוצא ובלינה: