ראב"ד על ספרא, צו, פרק יח ח

ומנין לעולת הדורות שתטעון כלי לקבל הדם ת"ל עולת תמיד לדורותיכם: ועולת תמיד העשויה בהר סיני מקיש עולת הדורות וכו' פי' שניהם נאמרו על עולת תמיד הראשון בפרש' ואתה תצוה והשני בסדר פנחס ומקיש עולת תמיד העשויה לדורות לעולת תמיד העשויה בהר סיני שהרי בשתיהן נאמר עולת תמיד וכו' וילפינן עולת תמיד מעולת תמיד דקא סבר האי תנא דעולה היא שהקריבו ישראל במדבר דכתיב ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים עולות אותה עולה עולת תמיד הוא. דכתיב בה וישם באגנות: מיהו קשיא לי במסכת חגיגה [ו:] דקאי חשיב אביי הנהו תנאי דסבירא להו עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי. ולא קא חשיב להאי תנא. ואיכא למימר דר' ישמעאל סבר נמי דעולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי והאי עולת תמיד העשויה בהר סיני הכי קאמר עולה העשויה כמו שנעשת בהר סיני ומאי ניהו עולת ראיה שטעונה כלי: ועכשו נלמוד עולת תמיד לדורות מעולת הר סיני אף כאן הוקשה לעולת הר סיני. ונמצינו למדים מכאן דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בגזרה שוה: אי נמי עולת תמיד כולה חדא מילתא היא: וסוף דבר אינו מתיישב עלי לפי דלענין הפירוש הזה לא היה צריך ללמד עולת תמיד לדורותיכם מעולת תמיד של הר סיני שהרי עולת תמיד העשויה בהר סיני יש בכללה עולת תמיד של דורות כמו שפירשנו דהא עולת תמיד סתמא כתיב ומקיש אותה לעולה שנעשית בהר סיני ומאי ניהו עולת ראיה אלא מחוורתא כפירושא קמא: ואביי לא הוה תני לה להא ברייתא ואי הוה תני לה לא הוה סמיך עילויה דהא לא גמר לה מריבוי ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה':