ראב"ד על ספרא, צו, פרק יח א

הא מה אני מקיים אלה שני בני היצהר כלומר אם על אהרן ובניו נאמר שמשחתן קיימת הרי שלשה הם אלא זה אהרן ודוד שנמשחו ביצהר ואינם צריכים משחה אחרת לכך הוזכרו במשיחה הראשונה. יצהר זה השמן והראהו המלאך שתשוב העבודה על ידי זרעו של אהרן ובשוב המלוכה לזרעו של דוד והוא זרובבל שהיה מזרע דוד: מלמד שאף האישים סייעו. ביום הקריב אותם לכהן לה' מלמד שאף היום סייע כלומר מה ענין משיחה אצל האישים ועוד מה צורך להקריב ביום שהקריב אותם לכהן וכי בו ביום נטלו המתנות הללו האמורות בפרשה זו אלא בא ללמד שהאישים סייעו והיום סייע כלומר ודאי כולם שמחים בדבר שהאש היתה דולקת היטב על המזבח והיום היה יפה ונוח לעבודה והמלאכה היתה עליהם: