ראב"ד על ספרא, צו, פרק יז ה

כי את חזה התנופה וכו' התנופה זו תנופת הסל נראה דעל תנופת הלחם אשר בסל קאמר ולא על הלחם שבאיל נזיר ושבאיל המילואים: התרומה זו תרומת התודה תרומת הארבע חלות שבלחמי תודה קאמר ובמילואים הוזכר הסל וכן באיל נזיר אבל בלחמי תודה לא הוזכר סל ומפני שהכל מתנה לכהן מן השלמים ומן הבא עמהם ואחר התנופה לכך כלל את כולם: לקחתי מאת בני ישראל ראויים היו ישראל פי' בכורות של ישראל שהיו עובדים העבודה מתחלה שאלמלא חטאו ישראל עדיין לא פסקה העבודה מהן והיו נוטלין אלו המתנות וכשחטאו בעגל ניטלה מהם העבודה ומתנותיה. ויש מפרשים שהכל היה ראוי לבעלים שלא ליתן כלום מן השלמים לכהנים אלא שנתחייבו ונגזל מהם וניתן לכהן שקבע אותו עליהם כמו מס ידוע: