ראב"ד על ספרא, צו, פרק טו ה

יכול יהו חייבין עליהם מיד פי' שיקדשו קדושת פה אם אכלו בטומאת הגוף יהא חייב ת"ל אשר יקריב אל הקדשים: אמר ר' אלעזר וכי יש נוגע חייב והא כתיב אשר תאכל ואכל אלא עד שיוכשר ליקרב את שיש לו מתירין עד שיקרבו מתיריו ואת שאין לו מתירין משיקדש בכלי ולמעלה למדנו לאותו שיש לו מתירין עד שיקרבו מתיריו מדכתיב כל טהור יאכל בשר. והנפש אשר תאכל בשר בשר הנאכל לטהורים חייבין עליהם משום וכו' וכאן למדנו את שאין להם מתירין כגון הקומץ והלבונה שאין להם היתר לטהורים מנין שיהא חייב עליהם משיקדשו בכלי שרת לכך יאמר את הקדשים לרבות את כולם אשר יקרבו מתיריו ומאי ניהו משיקדשו בכלי שהרי אין להן מתירין אחרים: