ראב"ד על ספרא, צו, פרק טו ב

בטומאת אדם איפשר שזו היא טומאת המת וטומאת זב וזבה והקרי וטומאת זב וזבה לא מיעט אותה ממשא כמו שאינו ממעט בהמה טמאה מן המשא דלא נאמר כי תגע אלא ללמד על השרץ ועל טמאת המת שאינן מטמאין במשא שאף לקדש אין מטמאין: אם נאמרו קלות למה נאמרו חמורות וכו' טומאות קלות בהמה טמאה ושקץ טמא טומאות חמורות טומאת המת וטומאת זב וזבה: הייתי אומר על הקלות יהא חייב על טומאת הגוף בכרת ועל טומאת בשר בלאו כמו שחולק המקראות בין טומא' הגוף לטומאת בשר: