ראב"ד על ספרא, צו, פרק יד ה

ר' חייא אומר נאמרו קדשים על שם רבים פי' בפרש' אמור כתי' אל הקדשים אשר יקדישו וטומאה בלשון יחיד. וטומאתו עליו הרי בטומאת הגוף דבר אף כאן שלמים בלשון רבים וטומאה בלשון יחיד הילכך בטומאת הגוף דבר. נראה לי דר' חייא אגזרה שוה קמייתא קאי ולפרושי קרא דפרשת אמור אתא: מאי משמע דההוא קרא בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר. ובגמרא דזבחים [מג:] מילתא דר' חייא סמוכה למילתי' דת"ק. ובנסחא דיקא בספרא הכי כתי' ואגזרה שוה קא סמיך דאלו משום דכתי' הכא שלמים שהוא לשון רבים הא כתי' בשר שהוא בלשון יחיד. ואיפשר דהאי וטומאתו עליו אבשר נמי קאי ואין כאן ראיה לטומאת הגוף: