ראב"ד על ספרא, צו, פרק יג ט

הנפש ולא הצבור פי' אעפ"י שמצינו במקצת כריתות עוני נפקד בו ובמשפחתו מיעט הכתוב בזה שאין הצבור נענשין עליו כמי שבא לאדם תקלה על ידו: פירוש אחר אם בקרבנות הצבור הוא הפיגול והכהן אוכלו אין לו שום עונש וזה הפירוש אינו נכון שאפי' אירעו כך בקרבן [יחיד] אין נענש עליו כלל אלא כפי' הראשון עקר. ודוגמת זה הענין יש הרבה בפרשת עריות ואני אתן את פני באיש ולא בצבור: ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה: והכרתי אותו מקרב עמו ועמו שלום: וכענין זה יש הרבה בזה הספר וכולם על דרך הפי' הראשון מפני שיש אחרים שהן נענשין על ידי העובר כדכתי' ונתתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו לכך הוצרך לומר הכתו' שאין הצבור נענשין עליו: האוכלת ולא המאכלת לומר שהמאכיל את חבירו איסור אינו בכרת אבל ישנו בכלל ארור משגה עור בדרך: עונה תשא עונו ישא לגזרה שוה מה להלן בנותר כרת אף כאן בפגול כרת: