ראב"ד על ספרא, צו, פרק יא ט

ואם נפשך לומר פי' משום דקשיא ליה אם איתא דסולת דכתב רחמנא ברביכה לאגמורי להנך אתא ליכתביה לחלות כדכתיב במנחת מאפה סולת חלות מצות בלולות בשמן אי נמי מפני שהם תחלה בפסוק והנך ליגמרו מיניה בחלות חלות ומצות מצות אלא מדשבקיה עד הכא אלמא הוא דהוי סולת אבל הנך לא להכי אמר וסולת מורבכת הרי היא כמוסיף על רביכה פי' הרי הוא כמוסיף שאר הנזכרים על רביכה זו מוסיף על ענין [ראשון] וילמד עליון מתחתון מה להלן ברביכה סולת אף כאן בשאר מינין סולת.