ראב"ד על ספרא, צו, פרק יא י

מה חמץ ארבעה עשרונות לקמן מפרש לה: מלמד שאין הלחם מתקדש עד שיקרמו פניו בתנור כדכתיב לחם ואין לחם אלא האפוי בתנור כדכתיב ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד. ונראה שכולן היו נאפות בתנור חוץ מן הרבוכה מפני שאי איפשר ואיפשר לומר שאף הרבוכה היה חולטה ברותחין תחלה ואח"כ היה אופה בתנור כמעשה החביתין ונפקא לן מדכתיב על חלות לחם חמץ משמע כמעשה חמץ עושה הלחם: מקודש ואינו מקודש דברי ר' מפרש במנחות פ' התכלת [מז.] אביי אמר קדוש ואינו גמור רבא אמר קדוש ואינו ניתר באכילה לאביי לא תפיס פדיונו ולא מצי מפיק ליה לחולין: ר' אליעזר אומר אין הלחם מקודש פי' ואפי' ביוצא אינו נפסל לדעת ר' בין לאביי בין לרבא נפסל ביוצא מפני שקדש מעט בשחיטה: