ראב"ד על ספרא, צו, פרק י א

מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ת"ל כל המנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת וכו' וכל מנחה בלולה בשמן פי' זהו מנחת הסולת. וחריבה מנחת חוטא. מה וכל האמור להלן שני מינים פי' שני מיני מנחות שהרי אין מביא מהם מנחה אחת שלא מצינו מנחה חציה במרחשת וחציה סולת אף כל האמור למעלה במנחת מאפה שני מיני מנחה כלומר מה שנתפרש בה ומאי ניהו חלות ורקיקין שני מיני מנחה הוא אבל לא מנחה אחת. הנה כי מנחת מאפה לבדה היא בשני מינין מה שאין כן בשאר מנחות כי מנחת מרחשת ומנחת מחבת אינן באות אלא חלות ומנחת הסולת אינה באה אלא סולת והקיש הכתוב מנחת מאפה לשתי המנחות הללו למנחת מרחשת ולמנחת הסולת מה אלו שני מיני מנחות אף במנחת מאפה שני מיני מנחות ומאי ניהו חלות ורקיקין ואם יכולין שניהן לבא במנחה אחת הרי אין כאן שתי מנחות. ור' יהודה דורש זה הענין בפרשת מנחה מקרבן קרבן אחד היא מביא וכו' ומפרש במנחות [סג:] איכא בינייהו דיעבד לר' יהודה כשרה ולר' יוסי בר' יהודה פסולה. ת"ל תנור מה תנור וכו' לכך שינה הכתוב במרחשת ומחבת להקישן לתנור: