ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת יולדת, פרשה א יג

מה ימי נדה אינם ראויין לזיבה שאין זיבה אלא לאחר נדה כדכתי' בזבה בלא עת נדתה. ואין ספירת שבעה עולה בהם שאפי' ראתה ג' ימים רצופין בסוף י"א יום שבין נדה לנדה והרי היא מונה שבעת ימים נקיים ואותם נקיים ודאי ראויין הם לתחלת נדה אבל מ"מ כיון שראתה ג' רצופין מתוך י"א יום שוב אינם ימי נדה ואינה מתחלת נדתה אלא לאחר ספירת ז' שכמו שימי הנדה מערבין ימי הזיבה וספירתן מערבין התחלת ימי הנדה הילכך ימי הנדה אין ספירת ז' עולה בהם לפי שעדיין אינם ימי נדה כך ימי לידתה אינן ראויין לזיבה שאפי' ילדה בתוך י"א שבין נדה לנדה וראתה כל ז' לא נעשת בהם זבה ומשבעה ואילך הרי היא בימי טוהר בליל ז' וטהורה לבעלה ואין ספירת שבעה עולה בהם שאם ילדה בזוב והרי היא צריכה שבעה נקיים הואיל וטמאים הם והרי הוא כמו שראתה והתורה עשאתה כאילו רואה. מיהו לית הלכתא הכי אלא ימי לידתה שאינה רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה. והא מילת' ר' אליעזר קתני לה דאמר טומאת יולדת מסתר נמי סתרה בזיבה ואפי' לידה יבישתה דסביר' ליה לר' אליעזר אעפ"י שאינו גורם סותר וכל שכן שאין עולין לה לספירת זיבתה. והכי איתא בפ' בנות כותים [לו:]: