ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת יולדת, פרק ג ו

וטהרה לאכול בזבחים פי' אבל בתרומה אינה מעכבת כפרה. וביבמות פרק הערל [עד:] מייתי לה מקראי. מלמד שכל דמים שהיא רואה אינו אלא ממקור פי' כל דמים שהיא טמאה מהם בשאר הימים אינה טמאה מהן אלא אם כן באים מן המקור. למעט דם המכה שבצדדין ודם העליה. וכן (דם) אמרו במשנת נדה פרק כל היד [יז:] משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעליה. דם החדר טמא שהוא דם המקור שהוא בית הרחם: דמיה מלמד שדמים הרבה טמאים באשה במסכת נדה פרק כל היד [יט.] מייתי להו דמיה ממקור דמיה והיא גלתה את מקור דמיה הרי כאן ארבעה. והשחור אדום הוא אלא שלקה. והתם מפרש להו להנך כולהו: