ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרשה ג ז

מחית בשר חי יכול כל שהו ת"ל שער לבן ומחית בשר חי מה שער לבן מקום שתי שערות אף מחיה כן וכו' מלמד שלא תהא טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה. יכול שער לבן מצד זו של בהרת ומחיה בצד זה שהרי היא מחזקת את שתיהן ת"ל ומחית בשר חי בשאת עד שתהא מבוצרת בשאת פירוש שתהא ממוצעת באמצע השאת כמו המבצר באמצע העיר הממוצע כדי להגין על העיר: נמצא שכשם שצריך להיות לה מקום שתי שערות מצד אחד כך צריך להיות לה מצד אחר. הרי ממזרח למערב של בהרת מקום שש שערות וכמו כן מצפון לדרום מקום שש שערות שתי שערות למקום מחיה עצמה ושתי שערות מכאן ושתי שערות מכאן. הרי מקום המחיה עצמה שתי שערות מרובעות שהן ארבע שערות חלוקות ומקום הבהרת כלה שש על שש שהם ל"ו חלוקות: וזהו גריס הקלקי מרובע ושיעור המרובע כעדשה שהיא מקום ארבע שערות: נמצאת הבהרת מקום תשע עדשות ושתי שערות על שתי שערות עם אויריהן מקום עדשה: בשר חי ולא השחין בשר חי ולא הבהק שהיא נולד לו שחין כעדשה בתוך השאת או כעדשה בהק שהיא למטה מארבע מראות אינו מטמא ואעפ"י שאינו שאת ובהרת ואם יש כשיעור השאת לבדו כגריס יסגירנו ואם לאו יפטרנו שאין אותו המקום האמצעי עולה מן החשבון כלל. בשאת ולא בשחין בשאת ולא בבהק פי' שאין המחיה מטמאה בשחין ומכוה (אלא) [ולא] בבהק שהוא למטה מארבע מראות אעפ"י (שאין) [שיש] לו מחיה באמצע אינו טמא: