ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרשה ג ב

להביא את הבא בכלו לבן שתהא המחיה מטמאתו. הבא בכולו לבן לקמן נפקא לן שהוא טמא ומסגירו כשאר נגעים ומחליטו בסימני טומאה בשער לבן ומחיה כשאר נגעים שלא תאמר יהא כפורח בכולו טהור ולא יסגירנו כלל אלא מסגירו ומחליטו כדין בהרת קטנה. בהרת גדולה זה הבא בכולו לבן. בהרת קטנה היא כגריס או יותר מכגריס: לא אם אמרת בבהרת קטנה שהיא סימן טומאה בכל מקום שהרי פרח בכולו מתוך טומאתו טהור הילכך כשבא בכולו לבן אעפ"י שהוא טהור לא תהא בו המחיה סימן טומאה לכך נאמר באדם וכו':