ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרשה ב ו
Ra'avad on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 2 6 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר וכו' לא ידענא טעמייהו מיהו כללא דמילתא מקרום ביצה ולמעלה פליגי דמר יהיב ארבע מראות לשלג וארבע מראות לסיד וארבע לצמר וד' מראות לקרום ביצה: ומר יהיב טעמא לכל חד וחד ומר יהיב תמני סרי לכל חד וחד ובטביעות עינייהו פליגי: מפני מה אמרו מראות נגעים שתים שהן ארבע כלומר למה הוצרכו לומר שיש תולדות לאבות ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. אמר לו לומר שמצטרפין כלומר כיון שלמדנו שהם אבות ותולדות למדנו שהאב והתולדה מצטרפין שאלמלא כך הייתי אומר לכל מראה שהוא מקרום ביצה ולמעלה בעינן כגריס שלם. ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין וכו' לומר לך כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותם וכו' כלומ' צריך שידע שם הנגע עצמו שהוא מטמא אותו ומפני כך הוצרכו לפרש האבות ותולדותיהם: וקשה לי דהיכי קאמר ליה ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין אי אמר הכי משמע דכולהו מצטרפי בהדי הדדי. ואנן סבירא לן דתולדה דהאי לא מצטרף בהדי אב דהאיך ולא בהדי תולדה דאידך: ואיכא למימר משום דאכתי הוה מצי לאקשויי ליה ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה שהם שלג וסיד וצמר וקרום ביצה ולמה הוצרכו לומר מי הוא אב ומי הוא תולדה שלזה ותולדה של זה: ותריץ ליה. לומר כל כהן שאינו בקי בהם ובשמותיהם לידע מאי זה נגע הוא מטמאה לא יראה את הנגעים ואם לא ידע האב ותולדתו לא ידע אם בהרת מטמאתו או אם בשאת: