ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק א ה

ר' ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע פליג ר' ישמעאל ואומר שאין הגרמני והכושי טמאים כלל מפני שאין אנו יכולין לעמוד בהם על תוכם מראה הנגע אלא הבינוניים מטמאין בנגעים ואיהו קא דריש בעור הבשר דכתי' בסמוך: ר' עקיבא אומר יש לציירים סמנין וכו' פליג ר' עקיבא ואמ' אף הגרמני והכושי מטמאין בנגעים ולא להקל ולא להחמיר אלא מביאים סמנים בינוניים ומציירין בהם סביב הנגע ונראה הנגע כאילו הוא בעור הבינוני ותרויהו דרשי בעור הבשר. ר' יהודה אומר כתוב אחד אומר וכו' לפי שמצינו מראות נגעים להקל ולא להחמיר כדאיתא בפרשת שחין. וטמא אותו את הודאי הוא מטמא [ואין מטמא] את הספק עד שלא נזקק לטומאה: וכן מצינו שנותנין לו כל ימי הרגל וכל ימי המשתה כדאיתא לקמן. והכא נמי להקל יראה הגרמני כעורו ואם נראה כהה טהור הרי קיימנו בעור בשרו אבל בכושי לא תראה בעורו אבל מצייר לו מבחוץ סם בינוני כדי לעמוד על מתכונתו של נגע וזהו בעור בשרו להקל. וחכמים אומרי' זה וזה כבינוני פי' בסם בינוני: קשיא לי חכמים היינו ר' עקיבא: ואיכא למימר דלפרושי קא אתו מאי דרשינן בעור בשרו כדאיתא בסמוך: