ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ט טו

ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון כל נתק שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם שאם צמח בו שחור או שהמשואר נעשה בו מבוצר אעפ"י שהלך הצומח או המשואר מן הנתק כגון שטהרוהו שעה אחת טהור הוא לעולם: יהודה בן נקוסא אומר משום ר' שמעון כל שער צהוב שטהור שעה אחת וכו' בא להוסיף על דברי הראשון שאפילו החליטו בשער צהוב וצמח בו שחור או שהמשואר נעשה מבוצר שהרי הצילו מידו כדאמרן ואפי' הלך בו השחור ונשאר הצהוב במקומו שוב אין לו טומאה לעולם. וקא דרשינן ליה מהאי קרא דכתיב ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא מכיון שנרפא שעה אחת טהור הוא לעולם אבל יש לך טהרה אחרת שהיא חוזרת ומטמאה כגון שעמד בעיניו בסוף שבוע שני שהוא פוטרו ואם פשה אחר מכאן טמא. וכן נראה לי מן התוספת' דר' שמעון מטהר אף באלה דהכי איתא פרק ד' יהודה בן נקוסא אומר משום ר' שמעון כל נתק שהחליטו בשער צהוב והפשיון הלכו להם אין עלולים לשמש טומאה עולמות: ולפום האי מימרא הא דאמרינן הכא החליטו בשער צהוב והלך וחזר הרי הוא כמות שהיא דלא כר' שמעון היא אם החליטו בפשיון והלך הפשיון וחזר הפשיון. וכן אם החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר או שנולד בתחלה אחר הפטור כל אלו טהרו שעה אחת והטומאה חוזרת עליהם ולא אמרו טהור לעולם אלא בנרפא דהיינו צמח בו שער שחור כדכתי' קרא אי נמי שטהרו המשואר כדאמרן: