ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ו ז

שאלו את ר' אליעזר הרי שעלתה לתוך כף ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת השחין פי' ואין בו יותר מכסלע מהו אמר להם יסגיר אמרו לו למה והלא אינה ראויה לא לגדל שער לבן ולא לפשיון שהרי שחין ומכוה אינם פושין לעור הבשר ולא עור הבשר פושה לתוכן כדדרשינן לקמן תחתיה היא פושה ואינה פושה לא לעור הבשר ולא לעור המחיה והמכוה נמי אינה מטמאה כדדרשי' לעיל בשאת ולא בשחין כלומ' אעפ"י שרבינו שחין שאין לו להיכן יפשה מ"מ הרי הוא ראוי לשער לבן הילכך יסגירנו שמא יולד בו שער לבן אבל בכף ידו שאינו מגדל שער למה יסגיר אמ' להם שמא תכנוס בסוף שבוע ותפשה לאחר שבוע. אמרו לו התינח כסלע אבל אם היה מקומה כגריס מה תאמר בו שאפי' תכנוס בסוף שבוע ותחזור למקומה אחר שבוע אינה נדונת כפשיון לפי שכשפחתה מכגריס הרי היא כמי שהלכה לה לגמרי ואם חזרה למקומה תראה בתחלה. ואם כן למה נאמר בזו אמר להם כך שמעתי אף בזו תסגר ולא אדע בו טעם: אמר לו ר' יהודה בן בתירא אלמד בו כלומר רצונך שאומר בו טעם אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן אמר לו שמא יולד בו שחין אחר סמוך לזה בתוך השבוע ויפשה לתוכו: ומסתברא לי דדוקא שחין דלא תלי במעשה הוא דמסגיר שמא ילקה מאליו בשחין חוצה לו ויפשה לתוכו אבל מכוה דתלה במעשה לא מסגיר ליה כלל: