ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ו ו
Ra'avad on Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 6 6 · ראב"ד על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →איך לי אלא שחין שלאחר הדבור כדכתי' ובשר כי יהיה בו בעורו שחין שלפני הדבור ובגוי שלא נתגייר ונתגייר ובקטן עד שלא נולד וכן כולן: הני מילי בשחין אבל בהרת הנולדת בשחין צריך שתהיה מן הדבור ואילך ובגוי משנתגייר וכך כולם שאם נולדה הבהרת קודם הרי היא בכלל בהק טהור כדאית' בפרק עור הבשר: והכא נמי הכתי' והיה במקום השחין שאת לבנה משמע והיה מכאן (ולבהרת) [ולהבא]: השחין שאין לו להיכן יפשה מניין שכל גופו לוקה בשחין והתורה אמרה אם פשה תפשה בעור משמע שלא דברה תורה אלא בשחין שיש לו להיכן יפשה. ואי קשיא לך בעור הבשר נמי איבעי ליה למימר הכי דהא כתיב ואם פשה תפשה המספחת בעור ואיכא למימר דכיון דכתיב הוא בחזרת בשר חי ודרשינן ליה למעוטי הבא בכלו לבן טהור. שמעינן מינה דשאת ובהרת שאין לו להיכן יפשה טמאים ומסגירו ומחלטו במחיה ושער לבן ופוטרו בשאר סימני טהרה: אין לי אלא בזמן שמקצתו שחין ומקצתו בהרת שהרי יש לו להיכן יפשה השחין ולהיכן תפשה הבהרת אי נמי מקצתו שחין וכלו בהרת פי' וכל אותו השחין בהרת שהרי יש לו להיכן יפשה השחין. אי נמי מקצתו בהרת וכלו שחין שאעפ"י שכל גופו שחין והשחין אין לו להיכן יפשה הבהרת מיהא יש לה להיכן תפשה אבל הכא דכל גופו שחין וכל גופו בהרת מניין ת"ל בו בעורו מ"מ: