ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ה ז

יכול הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים ומתוך הפטור יהא טמא פי' שהסגירו ועמד בעיניו בסוף שבוע שני ופטרו ואח"כ נתגלה הנגע מעל ראשי איבריו יכול יהא טמא ת"ל הוא: ומסקנא דלא שנא אחר פטור ולא שנא מתוך החלט כגון שהחליטו בשער לבן. ועוד שהוא נחלט נתגלו בו ראשי איברים והלך השער לבן ועמדו ראשי איברים במקומן. אי נמי שנתגלו בו ראשי איברים מתוך הסגרו אינו סימן טומאה כמו שבא בתחלה בכלו לבן: אבל אחרי זאת נראה לי שלא נחלקו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה אלא שבא בכלו לבן עם מחיה דבהא אמר ר"א בן עזריה שהיא בהרת קטנה אבל אם נולדה בו מחיה אח"כ מודה שהיא כבהרת גדולה ואין חזרת ראשי איברים מטמאין אותו הילכך האי פסקא מפרשא נמי כשהחליטו במחיה ופרח בכלו ואח"כ נתגלו בו ראשי איברים והלכה המחיה כגון שפשתה הצרעת מקום המחיה אבל עמדו ראשי איברים מגולין במקומה דבר זה מחלוקת ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה במשנת נגעים (פ"ק) [פ"ט מ"ט] ר' אלעזר בן עזריה סבר כיון שבאה עליו מחיה כבר חזר להיות' כבהרת קטנה כלומר כמו שלא בא בכלו לבן הילכך כי פרח בכולו וטהר כי חזרו בו עוד ראשי איברים בפריחת בהרת קטנה ובהא נמי מעכבין דר' ישמעאל סבר דינו כדין בהרת גדולה כלומר כמי שבא בכלו לבן לפי שכשפרחה בכולו חזרה לתחלתו ואין ראשי איברים מעכבין בו אבל אם בא בכלו לבן מתחלה חוץ מראשי איברים בהא ודאי לא פליגי דכבהרת קטנה היא לכל דינה: