ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ה ו

אין לי אלא ראשי איברים שנתגלו שיהו טמאין פירוש שנתגלה הנגלה הנגע מעליהם ונראה בהם בשר חי שיהא טמא אלא שחזרו אחר פריחת החלט מחיה כתחלה פי' שהחליטו במחיה בתחלה קודם הסגר ופרחה בכולו ונטהר ואח"כ חזרו בו ראשי איברים לבשר חי וטמאהו שכך הוא סדר המקראות: מניין אחר פריחת חלט מחיה בסוף שבוע ראשון וכו' ואחר פריחת חלט פשיון בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני אחר הפטור כדכתיב ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו. ואחר פריחת החלט של שבוע שני הנזכר של אחר הפטור או אחר פריחה מתוך הסגר בין בשבוע ראשון בין בשבוע שני כדפרשינן לעיל שהפריחה מטהרת בין מן החלט בין מן ההסגר ואם חזרו בו ראשי איברים בכל אלה מניין שהוא טמא שאעפ"י שנתרבו כולם לפריחת טהרה מוטהר את הנגע טהור מ"מ טמא לענין טהרה נתרבו לענין טומאה לא נתרבו שהנגעים להקל אבל לא להחמיר ולכך נאמר וראה הכהן את הבשר החי וטמאו לרבות את כולם: