ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ד ו

יכול אין לי אלא פריחה מטהרת אלא לאחר חלט מחיה כתחלה פי' שהחליטו למחיה קודם הסגר ואם פרח בכלו מתוך החלט טהור דהכי כתיבי קראי: מנין אחר חלט מחיה בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני לאחר הפטור פי' שעמד בעיניו או כהה בסוף שבוע שני ופטרו ואם נולדה בו מחיה לאחר הפטור טמא כדמרבינן לעיל מאם פשה תפשה ואם פרח בכלו מתוך אותו חלט מנין שהוא טהור. וכן אם החליטו מתחלה בשער לבן או בסוף שבוע שני שלא מן הפטור ופרח בכולו או שפרח בכולו מתוך הסגר בין בהסגר ראשון בין בהסגר שני שלאחר החלט פי' פריחת חלט או הסגר פריחת חלט בסוף שבוע שני של אחר הפטור כדפרשי'. פריחת הסגר בין בראשון בין בשני מנין שהוא טהור ת"ל וטהר את הנגע טהור הוא מכל מקום והכי איתא במשנת נגעים יכול הפורח מן הטהור יהא טהור פי' אם פטרו בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני מחמת שכהה הנגע במראיו או שחסר משיעורו הראשון וטהרו ואח"כ פרח בכולו יהא טהור ת"ל טהור הוא הוא טהור ואין הפורח מן הטהור טהור אלא טמא פי' אלא מחליטו לגמרי מדין פשיון אחר הפטור והכי איתא במשנת נגעים פרק קמא [מ"ג]: