ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ב ד

והנה הנגע עמד בעיניו שאם העז וכהה כאילו לא העז. ואם כהה והעז כאילו לא כהה דלשון והנה משמע במה שלפניו ושמע מינה דלא קפיד רחמנא על שינוי הנגע אלא בסוף שבוע שאם כהה בסוף שבוע אעפ"י שהוא מארבע מראות טהור ואם העז בסוף שבוע תראה בתחלה מפני שהוא כנגע אחר אבל העז או כהה באמצע שבוע כיון שחזר לתחלתו בסוף שבוע בשעה שבא הכהן לראותו אין לכהן אלא מה שעיניו רואות ויסגירנו שנית: