ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק ב י

וכבס בגד היה יכול לכתוב מה ת"ל וכבס בגדיו לומר שהוא מטמא משכב ומושב ומטמא בביאתו לבית כל אשר בבית דכתיב אל נא תהי כמת ועכשו שטהר אינן מטמא כל אלו הטומאות: וטהר משמע מעיקרא ומשמע נמי השתא ומאי ניהו מעיקרא שהוא טהור מפריעה ופרימה. וטהור השתא מתגלחת וצפרים. יכול הוא מזוקק ר"ל שלא יזקק לו עוד כהן לזה הנגע ת"ל ופשה יטמא וזו החומרא יש בין זה למי שטהור מן החלט שאם נחלט בפשיון והלך הפשיון והביא צפריו וטהור אעפ"י שחזר ופשה בתחלתו. ודבר זה למדתי אותו מן המשנה בנגעי בתים: