ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק טז ה

הטולה מן המוסגר בטהור חזר הנגע לבגד שורף את המטלית. חזר על המטלית הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין: הטולה לשון טלאי שחתך חתיכה מן הבגד המוסגר וחברו בבגד טהור דעלמא דאין צריך לומר שזה הבגד היה בו נגע מתחלה וחזר עכשיו בו אלא אפילו טהור גמור שבא עליו בתחלה קרוי חוזר מפני שהוא על המטלית כל מקום שהוא הנגע הולך אחריו והבגד יסגר והמטלית ישרף מפני שהוא לו פשיון והפושה בראשון ובשני ישרף: וכן אם חזר הנגע עוד לבגד הראשון לאחר קריעת מקום הנגע ממנו או שפשה בו הנגע כמו ששורף הבגד הראשון כך השורף זה המטלית שהרי עדיין טומאת הבגד הראשון עליו כדקתני הכא חזר נגע למטלית הבגד הראשון ישרף ומשום הכי קתני סתם וחזר נגע ולא פירש בו אם בבגד הראשון אם בבגד השני לפי שדינם שוה אצל שריפת המטלית אבל אם חזר למטלית הבגד הראשון ישרף מפני שהוא לו פשיון והוא שיהיה הנגע כגריס מפני שהוא פשיון הרחוק והבגד השני נראה לי שהוא טהור שכיון שהמטלית מיד הוא נשרף מה יעשה עוד לבגד השני אם להסגיר הרי אין בו כלום: ואפי' נראה בו נגע מכאן ולהבא יראה בתחלה לפי שזה הבגד לא הוסגר מעולם משבא עליו נגע. ואי קשיא לך היכי אמרינן הכא שאם חזר נגע לבגד השני שורף את המטלית אלמא מיניה חשבינן ליה והא אמרינן לעיל חזר נגע לבגד מציל את המטלית אלמא לא חשיב כגופיה. לא קשיא מידי דהתם אמטלית לא הוה ביה מעיקרא ולא בא עליו הסגר מעולם ולא אמרה תורה לשרוף בגד בתחלה אפילו בבגד שבא עליו אלא או לאחר שבוע בפשיון או לשני שבועות בעומד (בפשיון) וזה המטלית אין בו אחת הילכך כשישרף הבגד שנתחבר עמו נמצא המטלית ניצל שאינו ראוי לא להסגר ולא לשריפה שהרי אין בו נגע. והדין הזה שוה למה שאמרנו לבגד השני כשנראה נגע במטלית שהבגד הראשון והמטלית שנתחבר בטהור ישרפו מיד והטהור השני בטהרתו: אבל כאן שהמטלית מוסגר היה כיון שבא נגע לבגד השני שנתחבר בו הרי הוא לו פשיון וכל פשיון שבא על הסגר שורף בין בשבוע ראשון בין בשבוע: שני והמטלית תשמש את פשיון הבגד בסימנין ופשיון שכך הוא חמור תורת זה המטלית (מינו) כאילו הוא מחובר עדיין בסגר הראשון וזה נשרף על זה וכן בשביל השני הוא נשרף שלא ניצל בפרידתו מן הטמא ועדיין הסגרו עליו לכך צריך שיעשה בו סימן באותו מטלית שיתחלף באחר: והאי דקתני תשמש דמשמע שמותר להשתמש בו לאחר שעברו ימי הסגרו קאמר כגון שכהה הנגע מן הבגד הראשון למראה השני וקרע ממנו מקום הנגע ועד שלא חזר בו הנגע עומד בחזקת היתר אבל בתוך ימי הסגרו אסור בהנאה כדדרשינן לעיל צרעת ממארת תן בו מארה שלא תהנה ממנו: