ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק טו ח

פחתת היא שיהו מראיה שקועין ולא ממשה. מראה שקוע זהו עזה שאלו כהה כלום ממראה עזה אינו שורף אלא קורע את הנגע מן הבגד ושורף מה שקרע: או אינו פחתת אלא כמרא' שני פי' שנפחתו מראיו מעזה לכהה ואפי' הכי שורף כשהוא אומ' היא פי' הרי היא כמו שהיתה: הא מה אני מקיים וכו':