ראב"ד על ספרא, תזריע פרשת נגעים, פרק י ו

יכול אפי' נמרט ראשו מחמת החולי יהא טמא כך נראית בעיני הגרסא הזאת ת"ל קרחת וגבחת מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער אף גבחת שאינה ראויה לגדל שער. אי מה קרחת בידי שמים אף גבחת בידי שמים מנין אכל נשם סך נשם ת"ל קרחה קרחה ריבה: והכי פירושה יכול אפילו נמרט ראשו מחמת חולי כגון שלקה בבהרת חזקה ונמרט ראשו מן החולי אעפ"י שסופו לגדל שער יהא טמא כנגע לבן אדמדם ת"ל קרחת וגבחת מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער אף גבחת כן: קרחת הוא השופע קרחתו מן הקדקד לאחוריו עד העורף: וענין זו דקרחה אין דרכה לבא מחמת חולי הגוף שכל החליים המשירים שער ראשו של אדם לעולם לא ישירו אותו מאחוריו ושלפניו יהא עומד אלא או ימרט מלפניו דהיינו גבחת או ימרט כולו ומי שנמרט ראשו מאחוריו בידוע שלא בא עליו מחמת חולי הגוף אלא שמא נשר שערו מפני פחדו שראה את הנחש השרף ונמרט והדומה לו הילכך גבחת גופיה אעפ"י שאיפשר להיות מחמת חולי והיא ראויה לגדל שער ילפינן לה מקרחת שאם נמרטו מחמת חולי לא יהא מטמא בנגע לבן אדמדם מפני שראויה לגדל שער וכל מקום הוא: שער בראש הרי הוא במקום שער בראש ואינו מטמא בנגע. ואי קשיא לך הא דתנן בנגעים פרק ו' הראש והזקן שלא העלו שער ודלדולין בראש ובזקן בעור הבשר אלמא ראש וזקן אעפ"י שסופן לגדל שער השתא מיהת נדון בעור הבשר ומטמא בנגעים: איכא למימר שאני היכא דלא העלה שער כלל ממי שהעלה שער ונקרח שכיון שתחלתו לא היה ראוי לכנגע ועדיין הוא ראוי לגדל שער הרי הוא כתחלתו ואינו מטמא בנגע: אימה קרחה בידי שמים אף גבחת בידי שמים שהרי הקרחת דרכה שאינה לגדל שער כדאמרן והיא קרחה הבאה בידי שמים שאם נמרטו בידי אדם סופו לגדל שער: אי נמי כיון דסמיכת קרחת לוכי ימרט והאי כי ימרט ראשו דרשינן ליה לעיל למי שניתק ראשו נתק כגריס ואח"כ ניתק כל ראשו דהוי פרח בכלו וטהור ונתקים ודאי בידי שמים הם כדילפינן לעיל ממראה עמוק הילכך כיון דקרחת בידי שמים אף גבחת בידי שמים: ומנין אכל נשם ונמרט סך נשם ונמרט שהוא בידי אדם ואין סופו לגדל שער מנין שהוא מטמא במגע ת"ל קרחת קרחת ריבה: כך הוא הגירסא המתוקנת בעיני. ויש גירסא טובה ממנה שאומרת כך. אי מה קרחת בידי שמים אף גבחת בידי שמים ת"ל קרחה קרחה ריבה. כך היא הגירסא הנכונה ונוחה לפרש יותר מן הראשונה כי האי גבחת דרכה לבא מחמת חולי הגוף מחמת קרחה או כיוצא בה שהוא בידי שמים וכמו שנלמד גבחת מקרחת לענין גדול שער כך נלמוד קרחת מגבחת לענין בידי שמים: ואהני קרחת לגידול שער ואהני גבחת לידי שמים. ת"ל קרחה קרחה ריבה: זו היא הגירסא המיושרת והנכוחה שאילו כגירסא הראשונה היה לו לומר גבחת גבחת ריבה קרחת' קרחת ריבה: והגירסא הכתובה בספרים כך היא. יכול אם נמרט ראשו מחמת החולי יהא טמא ת"ל קרחת וגבחת מה קרחה בידי שמים [אף גבחת בידי שמים אי מה קרחה שאינה ראויה לגדל שער] אף גבחת שאינה ראויה לגדל שער: ומנין אכל נשם או סך נשם ונמרט ת"ל קרחת קרחת ריבה: זו היא הגירסא הכתובה ואיני יכול לירד בה כלל חדא שהרי מחמת חולי בידי שמים הוא ומעיקרא קא הדר עליה למעוטי והדר נסיב ליה לריבוייא: ועוד סיפא דקתני ומנין אכל נשם או סך נשם ונמרט גופיה הא קיימא לן דאינה ראויה לגדל שער כדאיתא בבבא קמא פ' החובל ובמשנת נגעים שנינו בפרק ו' איזו היא קרחת אכל נשם סך נשם מכה שאינה ראויה לגדל שער וכיון דהכי הוא אמאי קא מהדר עילויה והלא אינו ראוי לגדל שער והרי הוא בכלל קרחת עד יבא יורה צדק: