ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ט ג

אי מה מעין מטהר בזוחלים פי' מים מהלכין כגון זוחלי עפר אף מי מקוה יטהרו בזוחלין ת"ל אך מעין פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו דברי ר' מאיר פי' ואפי' בפחות משלשה לוגין שאין שיעור שלשה לוגין לשינוי מראה. אי נמי שאפי' נפלו למקוה שלם פסלוהו שהיה ר' מאיר אומר כל הפוסלו בשלשה לוגין כגון מי כבשים ומי צבעים. משום דמיא דצבעא מיקרו פיסלין אותו בשינוי מראה ואפי' בפחות מג' לוגין: ולא תימא משום דקסבר ר' מאיר המים שנשתנו מראיהן אפי' שלא על ידי תערובות אלא ששרה בהן ירקות או סמנין פסולין בשינוי מראה דהא דברי הכל הוא דכשר אלא דוקא על ידי תערובות שאובין וקא סבר כיון שאלו המים שאובין הן וראוי ליפסול על ידי שלשה לוגין חל עליהן כמו כן פסול המראה כאלו הן יין או שאר משקין ופוסלין אפילו בפחות משלשה לוגין וכיון שהן כמים אין פוסלין בשינוי מראה פחות משלשה לוגין והרי הן כמים ששרה בהם סמנים או שהדיח בהן סלי זתים וענבים ונשתנו מראיהן שהן כשרים הילכך מי צבעים פוסלין בג' לוגין דמיא דצבעיא מיקרו. ואין פוסלין בשינוי מראה בפחות מג' לוגין. וכן אם נפלו למקוה שלם אין פוסלין אותו כלל ואף בג' לוגין אין פוסלין שאין ג' לוגין מועילין במקוה שלם כדאיתא במקואות: ובשינוי מראה נמי אין פוסלין לפי שהן מים צבועין משריית הסמנים ואינם כמי פירות. וכבר כתבנו מן הדינים הללו בספר בעלי הנפש שחברנו בשער המים פירוש מרווח על פי ההלכה הלכה למעשה: