ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ז ד

אל תוכו את שיש לו תוך טמא וכו' פרט למטה ולשולחן ולכסא ולספסל ולספינה של חרס ולמנורה של חרס כל הני אין להם תוך. וספינה אעפ"י שיש לה תוך הא גמרי' לה במסכת שבת פרק אמר ר' עקיבא [פג:]. שהיא טהורה דכתיב דרך אניה בלב ים וכו' מה ים טהור אף ספינה של חרס טהורה: זו עדות העיד ר' חזקיה אבי עקש וכו' כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחורים מפרש לה להא מילתא בבכורות פ' על אלו מומין וכו' [לח.] כל שאין לו תוך בכלי חרס כנגדו בכלי שטף אין לו אחורים לחלוקה יטמא גבו יטמא תוכו ואפי' בטומאת משקין דרבנן וכיון דאין לו תוך אינו ניכר בין תוכו לגבו והתם מפרש לכולה מילתא. ומשמע מהתם דפשוטי כלי עץ הוא דגזרו בהו רבנן טומאה [ולא בפשוטי כלי חרס] משום דאין מדרס לכלי חרס: