ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ז יא

אמר ר' יוסי אמרתי לו לר' יוחנן בן נורי תמה אני אם קבל ממך ר' אליעזר את התשובה מפני שהוא הנדון כלומ' ועליה אני דן אם הצילה מחיצה במת החמור לא תציל בשרץ הקל ויכול הוא להעמידו על המקרא דכיון שיש שם מחיצה אין זה תוכו: אלא התשובה לדבריו לא אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור שכן העוש' טפח על טפח ברום טפח בבית טהור שהוא הלכה למשה מסיני שהכלים שבאותו טפח טהורים ובלבד שלא נפתחו טפח אבל יצילו בשרץ שכן העושה טפח על טפח ברום טפח בכלי חרס טמא ואפי' כלו סתום שהרי תוכו של כלי חרס הוא: אמר לי הוא הנידון כלומ' גם על זה יכול לדון ק"ו אם הציל במת החמור לא יציל בשרץ הקל אעפ"י שאינו יכול לטהר מן המקרא יכול הוא לטהר מק"ו. וא"ת הרי אפי' כלי חרס המוקף צמיד פתיל והשרץ בתוכו אינו מציל את התנור מליטמא אבל כשהשרץ בתנור הרי הוא מציל את האוכלין שבתוכו. גם טפח על טפח ידון עליו ר' אליעזר ויטהרנו מלטמא אוכלין שבתוכו מן השרץ שבתנור: אלא דקשיא לי שיש תשובה על ר' אליעזר ממדת לטמא שבה טפח על טפח שבבית מציל מלטמא ומליטמא וכלי חרס אינו מציל מלטמא: ואפשר לומר דרבי אליעזר אף מציל נמי מלטמא ושאני טפח על טפח מכלי חרס המוקף צמיד פתיל שזה כלי ומקבל טומאה מתוכו ואינו חוצץ וזה אינו כלי ואינו מקבל טומאה הילכך חוצץ בין לטמא ובין ליטמא: אבל יש תשובה על ר' אליעזר מטפח על טפח שהרי לענין מת אם אין שם פתח טפח אין הטומאה נכנסת לתוכו ואינה יוצאה ממנו ואלו גבי כלי חרס אם יש שם נקב במוציא זית ואינו פקוק בכלים אף ר' אליעזר מודה שהוא מטמא ומיטמא שהרי לא נחלקו אלא בפקוקה אבל בשאינה פקוקה ויש שם נקב במוציא זית הכל מודים שהוא טמא ומטמא נמצא חומר בשרץ מבמת. אלא שיש לתרץ שהוא לא היה דן אלא על הפקק של קש שיהיה חוצץ בשרץ כמו שחוצץ במת: והתשובה שאנו משיבין עליו אינה מן הפקק אלא מהנקב שאינו פקוק ואין משיבין מן על שאינו. שאם באנו להשיב משאר חומרות יכול היה ר' יוסי להשיב על כ' אליעזר מה לשרץ שכן מטמא בכעדשה אלא ודאי לא היו משיבין עליו אלא מדבר החוצץ על דבר החוצץ.