ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ז א

ומה אם כלי עץ שטמא פשוטו טהר אהלו. טמא פשוטו יש לפרש דהנהו דחזו למדרסות. מה שאין בכלי חרס שאין מדרס לכלי חרס כדאית' במס' שבת פ' אמר ר' עקיבא [פד.]. ויש לפרש כאותן שאמרנו למעלה השולחן והטבלא והדולבקי שפירשנו אותן אפי' הפשוטים ואפי' אליבא דר"ג טהר אהלו ממה שראינו שטהר השידה והתיבה והמגדל ובור ספינה אלכסדרית שהן מחזיקין סאה בלח שהן כמו אהלים ואינם ככלים אלמא אהלים של עץ טהורים. ויש עוד לפרש ממה שאמרנו במס' שבת [כז.] וכל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אהלים אלא פשתן. ומפרש טעמא התם דילפינן אהל אהל מן המשכן מה להלן יריעות אף כאן: ומנין לרבות שברי כלי חרס ת"ל וכלי חרס: