ראב"ד על ספרא, שמיני, פרשה ו ו

ר' מאיר אומר כל שמנו חכמים לטהרה טהור והשאר (טהור)[טמא]. פי' כלשמנו לטהרה דהיינו שידה תיבה ומגדל כוורת הקש וכוורת הקנים וכולן שפי' למעלה לענין טהרה. ואותן שמנו לטומאה דרדור עגלה וקסטות מלכים ועריבת העבדן ובור ספינה קטנה וארון: אין בין דברי ר' מאיר לדברי ר' יהודה אלא עריבה של בעל הבית דלדברי ר' מאיר טמאים מפני שאינה מחזקת ארבעים סאה לדברי ר' יהודה טהורה מפני שהיא עבה וכבדה ואינה מטלטלת במילואה: ר' נחמיא אומר (אין) הקופות הגדולות והסגנים הגדולים פי' שהן עשויות מן הסגאין ומן הזמורות והן קלות אעפ"י שיש להן שולים והם מקבלים ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש טמאים שאעפ"י שאין מיטלטלין במילואן מטלטלין הן במה שנשאר בהן פירוש מטלטל מלא וריקן דלאו דוקא מלא אלא אפי' מקצתו: ודוקא הנך שמפני שהם קלים וחזקים אדם יכול לטלטלן עם מקצת מה שבתוכם מה שאין כן בשידה תיבה ומגדל והדומה להם שמפני שהם כבדים אין דרך לטלטלם בזמן שיש בתוכם שום דבר: וכוורת הקש וכוורת הקנים אעפ"י שהם קלים חלשים הם ואינם יכולין לקבל טורח הטלטול בזמן שיש בתוכם כלום: